אזרחי ישראל לא יכולים לצאת לחו"ל למרות שמטוסים מורשים להמריא מנתב"ג. מאותה סיבה בדיוק הממשלה לא תחשוב פעמיים אם וכאשר תזדקק לכספים שלמענם עבדנו כל החיים. אל תגידו "לא ידענו" ביום שבו ילאימו לכם את החסכונות
מי שאיבד את ביתו במתקפה נאלץ להסתפק במענק ראשוני זעום. אף שהמדינה הוזהרה שוב ושוב, עדיין לא הוקם מנגנון מסודר לפינוי בחירום. בינתיים המפונים מקבלים תרומות, מס רכוש קורס תחת העומס, ומערכת החינוך מגמגמת בזום. ומי ממלא את הוואקום? כרגיל, הציבור עצמו
עשרות אלפי עסקים מושבתים. מיליוני עובדים נותרו בבית. והתגובה של המדינה? שתיקה. לא פורסמה הודעה על שיפוי וסיוע. לא הוצג מתווה. לא נמסרה התחייבות. ובעלי העסקים - שוב נותרו בלי כל ודאות. אז איך מצפים שישרדו?
החלטות שהתקבלו לפני שלושה עשורים על לווייני ריגול, כטב"מים חמושים, טילי חץ ורכש מטוסי קרב, יצרו לישראל יכולת תקיפה אסטרטגית שמופעלת היום בעומק איראן. במרכזן מהלך אסטרטגי של רבין שהתעקש על מטוס ספציפי, בניגוד לעמדת הצבא
למרות החלטת ממשלה מ-2018 להשקיע 5 מיליארד שקלים במיגון יישובים, מרבית התקציב לא הגיע לתושבים. במקום זאת, סכום זהה הופנה השנה ככספים קואליציוניים ליעדים פוליטיים כמו ישיבות, התנחלויות ומשרדים ממשלתיים מיותרים. את התוצאות אנחנו רואים כל לילה
אין גבול לחוצפה: רשתות השיווק דורשות לבטל את סימון המחירים על המדפים ולא לחייב אותן לקבל בקבוקים לפיקדון כשהן טוענות למחסור בכוח אדם ועומס תפעולי, וזאת בעיצומה של תקופה שבה רשמו מרביתן עליות משמעותיות ברווח וכן עליות מחירים
הטור הזה היה אמור לעסוק בכפכפים שעולים אלף שקל, אלא שבסופ"ש הפך הפער הצרכני לנושא של חיים ומוות: לעשירים יש דירה חדשה עם ממ"ד והשרים מתחבאים בבונקר. ואם אתם ממוצעים או אפילו עניים? כדאי שתתפללו שלא ייפול עליכם טיל
פילוג חברתי? מהפכה משפטית? מדינת ישראל חזקה מספיק לצאת לתקיפה היסטורית באיראן משום שהממשלה לא הצליחה לפרק את הנכס הכי חשוב שלנו: הכלכלה. כל מרכיבי העליונות האסטרטגית שלנו הצליחו להתגבר גם על נתניהו וחבריו, ועדיין - הדגל האדום עדיין מונף, ולא רק בטהראן
תחת ממשלה שנשבעה לעצור כל תמיכה ברצועה, מועברים מאות מיליוני שקלים מקופת המדינה למזון עבור עזה. מה שנשמע כמו סאטירה פוליטית, הוא פשוט המציאות; עוד מאירועי הממשלה המביכה: סמוטריץ' הכריז על "החלטה אסטרטגית". איזה ספין ירוד
שילוב החרדים ירד מהשולחן והקריסה הכלכלית הפכה לתרחיש סביר: ישראל דוהרת לעבר אסון והפיכה למדינת עולם שלישי, כשאזהרות הכלכלנים מתגשמות בזו אחר זו. איבדנו את הבית הלאומי הזה פעמיים, ואנחנו בדרך לפעם השלישית. הפתרון היחיד מצריך שינוי עמוק, אמיץ ולא צפוי
המקרה שבו ילד בן 13 ירה למוות בחברו באמצעות אקדח של ילד שלישי מעלה שאלות משפטיות בנוגע לאחריות הילדים, ההורים והגורמים השונים, כולל בית הספר. התביעה צפויה לכלול פיצויים גבוהים, אך לא בהכרח מצד המדינה
למה תעשיית החתונות מייצרת אירועים משוכפלים, כמה רושמים על הצ'ק, מה הופך מתנה לגיטימית לתרומה אסורה - וכל מה שצריך לדעת לקראת חתונת השנה של אבנר נתניהו ובח"לתו, אלא אם כן נועה קירל ודניאל פרץ יחליטו לגנוב את ההצגה
רעיונות קיצוניים נגד דמוקרטיה כובשים את ארה"ב דרך משפיעני רשת - בהם בין היתר ביטול הממשלה לטובת "שלטון מנכ"ל". ומה קורה בישראל? אצלנו אלה כבר הרבנים ששולטים בנבחרי הציבור, וחלקם אף אומרים בפה מלא שהשותפות עם החילוניות היהודית תמה
חוק תעשייה עתירת ידע לפקודת מס הכנסה נועד לעודד משקיעים פרטיים לתמוך בחברות סטארט-אפ צעירות באמצעות הטבות מס משמעותיות
שתי הצבעות: אחת בממשלה והשנייה בוועדת חוץ וביטחון, משקפות את שני המשאבים שהממשלה הזאת נחושה לבזבז: את הכסף של הציבור המשרת ואת החיים שלו
לנוכח יוקר המחיה הגואה ואתגרי הכלכלה האדירים, הגיע הזמן שנפתלי בנט שהתחפש לזמר במסכה ישמיע קריאת כיוון. בינתיים הוא גוזר על עצמו תענית שתיקה, וייתכן שהזחיחות מהסקרים מעמעמת את צלילות דעתו
בזמן שהתקשורת מתמקדת בהתכתשויות בין שני המיליארדרים, ממשל טראמפ מקדם מתחת לרדאר תקציב אכזרי ושורת חוקים דרמטיים
אם זה נראה כמו ברווז (הררי דירות ריקות במלאי), הולך כמו ברווז (ירידה חדה במכירת דירות) ומגעגע כמו ברווז (קשיים הולכים ומתרבים בהחזרי משכנתאות), אז המסקנה ברורה: אנחנו נמצאים במשבר של ממש בענף הנדל"ן
טראמפ ונתניהו מובילים מהלכים שפוגעים כלכלית דווקא במצביעים שלהם, שממשיכים לתמוך בהם ביתר שאת. מדובר ב"הסלמה של מחויבות": כשהזהות הפוליטית חזקה מהאינטרס האישי, גם קריסה כלכלית מתקשה לשנות את התמונה. התוצאה? מסלול התנגשות עם המציאות
הפער בין הרטוריקה הלוחמנית של סמוטריץ' לבין המציאות התקציבית שהוא מקדם מעולם לא היה גדול יותר: השר שהצהיר כי שום סיוע לא יגיע לחמאס התגלה כמי שעומד מאחורי העברת 700 מיליון שקל דרך סעיפים חסויים כדי לממן סיוע לעזה
הפתיחה החזקה של שנת 2025 - עוד לפני הצניחה בשוק - משאירה מקום לאופטימיות. השנה נפתחה עם סימנים רבים לכך שזו עשויה להיות שנת קאמבק לשוק ההנפקות, ולא צריך לפחד מחוסר הוודאות
מבקר המדינה מבקש מוועדת הכספים חצי מיליון שקלים, שישולמו לו עם פרישתו מהתפקיד. מה היה אומר מבקר אמיתי על מי שמבקש סכום נכבד שכזה, מהאנשים שעליהם הוא אמור לכתוב את הדוח האחרון, לפני שיעמדו למשפט הציבור?
ספרד הטילה פצצה אמש כאשר משרד ההגנה במדריד הקפיא עסקת טילים עם רפאל ב-231 מיליון יורו, ומבקש להוציא את אלביט מעסקת רכש משגרי רקטות ב-700 מיליון דולר. עוד לא ברור האם העסקאות יימשכו בפועל, אבל המסר ברור: לתמונות מעזה יש כרגע יותר עוצמה מכל טיל ישראלי
לפני עשור הוביל ברק כהן מחאה נועזת נגד הבנקים, שהציבה מראה למערכת הכלכלית, וזו בתגובה הפכה אותו לעבריין. כיום, המאבק האמיתי אינו פוליטי אלא כלכלי - ואם רוצים להפיל ממשלה, כדאי להתחיל ביוקר המחיה, הכאב המשותף לכולם
כששרת התחבורה מתעלמת מכבישים משובשים ומסוכנים, המשטרה מתעלמת מפשעים שצולמו מכל כיוון ושר האוצר מתעלם מהנתונים של משרדו, ברור שזה לא כישלון נקודתי אלא תהליך עקבי של פירוק מתמשך שנועד לשרת מטרה ברורה: פירוק הדמוקרטיה הישראלית והחלפתה במשהו אחר לגמרי
האוצר משותק, הגירעון מתרחב והציבור יצטרך לשלם את המחיר, אבל ראש הממשלה עסוק בלהכין את הקרקע לתמרוני בחירות: מהורדת אחוז החסימה שתחסל יריבים מימין, דרך שינוי חוק התקציב ועד מתקפה מתוזמנת נגד ועדת הבחירות והשופטים
עם גירעונות הולכים ותופחים, פריון עבודה קורס, משברים אנרגטיים ועומס תקציבי שמגיע בעיקר ממדיניות רווחה שנשענת על מהגרים מוסלמים שאינם משתלבים - היבשת הישנה מאבדת שליטה כלכלית ופוליטית, ומחפשת אשמים בחוץ: בישראל, בארה"ב ובשאר סמלי המערב הישן
מאסק סיים את תפקידו כראש המשרד להתייעלות ממשלתית, משרד שלא היה אמור להיות בידיו מלכתחילה, אחרי שהעביר מאות מיליארדים מהכיס הציבורי לידי קומץ מיליארדרים. מאסק אולי עוזב, אך מלחמת המעמדות שהצית - המאבק החשוב ביותר בימינו - תימשך
מי שינסה לרכוש כרטיסי טיסה לחו"ל בקיץ הזה יגלה שלא רק שהם התייקרו מאוד, אלא ששיטת המכירה הופכת אותם ליקרים הרבה יותר. הבעיה היא שהצעקות שלנו לא מגיעות לאוזני הח"כים והשרים, שלהם שמור מקום במחלקת העסקים. ממתי חופשה נהייתה לעשירים ולשרים בלבד?
מהמימון הקטארי לחמאס ועד לשיקולי הישרדות פוליטיים של נתניהו והשותפים הקואליציוניים: כך האינטרסים הכלכליים והפוליטיים משרתים את מחוללי 7 באוקטובר
